פוסט-בגידה
השלב שלאחר גילוי המעילה באמון.
אייל ליאני
איך אנהג עכשיו אחרי שבת זוגי נתפסה בקלקלתה בבגידה?
אני לא חיפשתי נקמה. אבל כנראה שבכל זאת המסדר האנושי נוקט ענישה חברתית במקרים כאלו ודווקא יותר כלפי נשים.
אחרי ה"מקרה" (כך כיניתי את מעשה הבגידה) בת זוגי הרופאה לא יכולה הייתה לחזור למחלקה בשיבא. היא פשוט לא יכולה הייתה להסתכל לאף אחד בעיניים. היא עברה לעבוד בבי"ח לילדים דנה שליד איכילוב. היא הייתה צריכה לבנות את שמה הטוב מחדש. מאחר והקהילה הרפואית שעוסקת בילדים באזור המרכז די מצומצמת, השמועה על עלילותיה עם פרופ' זוכוביצקוב עשתה לה כנפיים. היה זה בהחלט קשה לבת זוגי.
היא גדלה כנסיכה ישראלית, ילדת תנובה מהמושבה זכרון יעקב. עגלת הספרים בסלון בית הוריה היה מלא מכל טוב. היה זה הכשלון האמיתי הראשון שאיתו היא הייתה צריכה להתמודד אי פעם בחייה. אם הייתה בה מעט מן הציניות ומהמתירנות אולי היא יכולה הייתה להתמודד עם זה טוב יותר. אך מתוך הפוריטניות המינית בה גדלה, וכובד הראש בו לקחה את החיים זה לא היה קל. באחת השיחות שהייתה לנו אחרי ה"מקרה" היא ספרה לי שהיא מרגישה כמו צל. הולכת למקום עבודה שהיא לא מכירה בו אף אחד. בית החולים התל אביבי מצטייר בעיניה כמפלצת אורבנית נוראית, "איכסילוב" היא קוראת לו, ודווקא בי"ח דנה הוא יחסית שמורת טבע יחסית לשאר בתי החולים. כביכול אין ילדים בתל אביב. אין שמחת חיים משפחתית, העולם שייך לצעירים הרווקים וחסרי הילדים. הרופאים התחרותיים בתל אביב מפחיתים מערכה של מחלקת הילדים, אין היא עומדת בפרסטיז'ה של הכירורגית, הקרדיולוגית והאונקולגית. כשבת זוגי נרשמה לבית הספר לרפואה מניעיה היו באמת טהורים. מה העיר הזאת עשתה לה, לבת זוגי שלי? מדוע היא נמשכה לאפלוליות הזאת של יחסים סדו מזוכיסטיים עם אשמאי זקן? לאלוהים פתרונים. ניחשתי שמן הסתם זו לא הייתה הפעם הראשונה ואולי הוא לא היה הראשון.
פרופ' זוכוביצקוב מצידו המשיך לנהל את המחלקה. הממזר,האשמאי הזקן, לא נפגע כלל. בחברה שלנו הגבר במקרה כזה תמיד יוצא כשידו על העליונה. כך גם פוליטקאים שניהלו רומנים ובגדו בנשותיהם. טול את משה דיין בשעתו. ראה מקרה ביבי נתניהו ופרשת הקלטת. וכמובן ביל קלינטון הגיבור שלא שלט ביצרו, שיקר לאומה במצח נחושה וביקש שיקראו את שפתיו המתחטאות- המשיך לכהן כנשיא פופולרי ואילו מוניקה לווינסקי, הפרינססה היהודיה, שנחשבה למרשעת, בשעה שהייתה רווקה ולא בגדה באף אחד בעצם, הפסיקה לעבוד בפנטגון בעקבות הפרשיה. קלינטון, שכלעצמו הוא אדם חיובי, חם וכריזמטי המשיך ברטוריקה המתחמקת שלו כהרגלו (עד רגע האמת בעדותו בפני חבר המושבעים הגדול). הרטוריקה הזו פעלה שכששאלו אותו אם עישן מריחואנה. אז הוא ענה :
”Yes, but I didn’t inhale"
על אותו משקל,באופן היפותטי,אפשר היה שיענה לשאלה : האם קיימת מין אוראלי עם מוניקה?:
…“Yes, but she didn’t swallow”
הקוריוז בכל הסיפור הזה הוא שגברת לוינסקי שימשה את העם היהודי, אליבא דימין הפוליטי, כמו הדסה הלא היא מלכת אסתר. כשבנימין נתניהו נסע לוושינגטון הוא היה אמור להינזף על ידי קלינטון בגלל אי התקדמות המשא ומתן עם הפלשתינאים, כמו כן הסיוע התקציבי שישראל מקבלת מארה"ב עמד בסכנת קיצוץ בשל כך. אך בדיוק פרצה פרשת לווינסקי. תשומת הלב הופנתה רק לכך ושכחו לנזוף במנהיג הישראלי הסורר, ושוב ביבי ניצל בעור שיניו. וכך יצא שמוניקה לווינסקי, בתו המפונקת של רופא אונקולוג יהודי מצליח, מתמחה בבית הלבן לענייני blow job, הצילה את העם היושב בציון בגופה. ממש כמו אסתר, שהתמסרה לאחשוורוש על מנת להציל את בני עמה.
ולהבדיל מכל הנשים המפורסמות הללו שבגדו, גם בת זוגי נענשה. הייתה זו מכה קשה לתדמיתה המהוגנת. כששוחחנו על כך והיא לא יכולה הייתה להסתיר את גודל הבושה שלה קודם כל כלפי עצמה. כמובן שהבטחתי לשמור על סודיות. הבטחנו אחד לשני להמשיך ולהטות אוזן בשעת הצורך, אך ההבטחה לא מומשה. בת זוגי ניתקה איתי קשר ושקעה בתוך עומק דפרסיבי. מדהים היה לראות אישה כל כך חיובית הופכת לשבר כלי. היא לא נתנה לאף אחד לעזור לה. היא לא סיפרה את זה למשפחתה וגם לא לחברותיה כך שאף אחד לא ידע. ומי שלא יודע גם לא יכול לעזור.
אין לי איך לסיים מכתם זה. פוסט בגידה. סוף.
תל אביב
2009
